<h1>רי"ץ גיאת הלכ' קידוש</h1>
<h2>דף כג:</h2>
נר ביתו וקדוש היום נר ביתו עדיף משום שלום ביתו. פירש בזמן שאין לו מעות לקנות אלא בכדי שמן לנר שבת או יין לקדוש היום נר קודם לקדוש היום משום שלום ביתו שהקידוש אפשר לו על הפת. נר חנכה וקדוש היום נר חנוכה עדיף משום פרסומי ניסא והך סגי ליה אריפתא.
הרגיל בקדוש היום זוכה וממלא גרבי יין.
<h2>דף עו:</h2>
ואחד שכר תמרים ואחד שכר שעורים ואחד שמרי יין מברכין עליו שהכל. אחרים אומרים שמרים שיש בהם טעם יין מברכין בפ"ה. דורדייא דחמרא דשדי עליה מיא ושפי ליה שהכל. אמר רבא דכולי עלמא רמא תלתא ואתא תלתא ולאו כלום הוא (ב"ב צו:) פי' שנותן מים לתוך שמרי יין מברך עליהן שהכל. רמא תלתא ואתו ארבעה חמרא מעליא הוא דכל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא [כי] פליגא דרמו תלתא ואתו תלתא ופלגא רבנן סברי תלת עייל תלתא אפיק פש להו פלגא ופלגא בשיתא פלגי מים ולאו כלום הוא ושהכל. ואחרים סברי תלתא עייל תרי ופלגא אפיק פש ליה כוזא וכוזא בתרי ופלגא חמרא מעליא הוא. כוס של ברכה צריך שיהא בו [אוצ"ל רובע] רביעית כדי שימזגנו ויעמוד על רביעית (שבת עו:) וכדאמר רבא כל חמרא דלא דרי על חד תלת מיא לאו חמרא הוא. אם נושא ג' חלקי מים יפה הוא וטוב לשתות ומברכין עליו, ואם לאו צריך לברכה ביין עד שיהא רביעית מעולה. והכי אמר מר רב צמח כל יין כי היכי דדרי. וכן אמר מר רב כהן צדק דכי סברי רבנן עייל תלתא ונפיק ארבעה חמרא מעלייא בחמרא דדרי על חד תלתא מיא אבל בלא דרי לא אלא לפום דדרי. ושמרים שיש בהם טעם יין הוא טעם קיוהא ושהכל.
<h2>דף קיט:</h2>
לעולם יסדר אדם שולחנו בערב שבת ואע"פ שאינו צריך אלא לכזית. והכי אמר רב אחא (שאלתות פ' יתרו) וקרובו תכא מקמי דמקדש לא מקרבינן ביומא דשבתא מ"ט כי היכי דתיתי ביקרא דשבתא והיכי דקריבו לא מסלקינן ליה אבל (פירש) [פורס] מפה ומקדש. ובמדרש השכם וקודם שיקדש אין מניחין את השולחן מה טעם שבתחלה מקדש לשבתות ואחר כך מניחין את השולחן שיהא מונח לכבוד שבת ואם הניחוהו קודם לקדוש אין מסלקין אותו אלא פורס מפה ומקדש שכך שנינו (פסחים ק:) ושוין שאין מביאין את השולחן אלא אם כן קדש ואם הביא פורס מפה ומקדש. מיהו צריך שיהא שולחנו ערוך עמו בבית שלא במקום סעודה דאמרינן (שבת קיט:) בזמן שאדם בא בבית מן הכנסת ומצא נר דלוק ושולחן ערוך ומטה מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון לשבת הבאה כן ומלאך רע בעל כרחו אמר אמן.
